החלטה בתיק בש"א 644/05

1.       זוהי בקשה לפסול את חוות-דעתו של ד"ר ר' אהרונסון, מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי אשר מונה כמומחה נוסף בתיק זה.

2.       המבקש נפגע בתאונת דרכים והגיש את תביעתו ב-ת"א 2457/00. אף שנכותו הפסיכיאטרית נקבעה על-ידי וועדות המוסד לביטוח לאומי, כקביעה על-פי דין המחייבת בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (שם נקבעה לו נכות בשיעור של 100%), מונה על-ידי בית המשפט מומחה רפואי בתחום הנ"ל, זאת הן במסגרת הליכי בקשה לסתור את הקביעה והן לצורך בחינת הנכות התפקודית.

3.       ד"ר ר' דורסט, מומחית בתחום הפסיכיאטרי, היא שמונתה כמומחית הרפואית בתיק זה. המומחית הגישה את חוות-דעתה ואף נחקרה עליה חקירה נגדית. בחוות-דעתה פירטה, כי נכותו של המבקש נעה בין 50% ל-60%, אולם בשל דחק עקב אירועים שהתרחשו עובר לתאונה, העמידה את שיעור הנכות הפסיכיאטרית לצמיתות של המבקש, על שיעור של 30% בלבד.

4.       המבקש פנה אל בית-משפט זה בבקשה (בש"א 2315/03) למינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי. בהחלטה מיום 14.9.03 מונה ד"ר ר' אהרונסון כמומחה נוסף, זאת לאור הטעמים שניתנו באותה החלטה. בחוות-דעתו קבע המומחה, כי המבקש לוקה ב-70% נכות פסיכיאטרית, אולם לדעתו לא ניתן לייחס את הנכות לתאונת הדרכים, באין קשר סיבתי בין השניים. לדבריו, יש לתלות את הנכות באישיותו של המבקש ובאירועים שהיו מנת חלקו לפני התאונה ואשר סיכנו את המשך עבודתו. גם ד"ר אהרונסון זומן לחקירה נגדית שלאחריה הציע לבדוק את המבקש בתנאי אשפוז, לתקופה של עד שבועיים ימים, כדי שניתן יהיה להסתכל עליו באופן אינטנסיבי ומתמשך במשך כל היממה, ולבחון כיאות את הסיבות לנכותו. משניתנה לכך הסכמת בא-כוח המבקש, הציע המומחה לבצע את ההסתכלות בבית החולים כפר שאול. למומחה היה ידוע כי המחלקה שבה הוא מציע לבצע את ההסתכלות מנוהלת על-ידי ד"ר דורסט, אשר נתנה חוות-דעת בתיק זה, ואף-על-פי-כן הוא סבר ששני רופאים העובדים דרך קבע במחלקה (ד"ר טיטלבוים וד"ר רסקין), יוכלו לבצע את הנדרש, תוך שהוא "בטוח וסומך על מקצועיותה של ד"ר דורסט וצוותה כי ההסתכלות המחודשת על מר אופיר תעשה בצורה מקצועית", באופן שניתן יהיה להישען על ממצאיהם ולהגיש חוות-דעת משלימה (ראו מכתבו של המומחה מיום 12.11.04).

5.       על רקע זה הוגשה הבקשה המונחת לפני, שבה עותר המבקש, באמצעות בא-כוחו המלומד, לפסול את חוות הדעת ולשקול מינוי של מומחה רפואי אחר. הטעם לכך מצוי בעובדה שד"ר אהרונסון איננו יכול לבצע בעצמו את ההסתכלות הנדרשת, ופירושו של דבר, ששיקול דעתו כמומחה בתיק מועבר לבעלי מקצוע אחרים. עוד עותר המבקש בבקשתו לאפשר השלמה של שמיעת ראיות, באשר לאירועים שהיו לפני התאונה.

6.       המשיבה מתנגדת לבקשה, ועומדת על-כך שלמעשה היא לא מגלה עילה כראוי להחלפתו של המומחה. מכל מקום, אין בא-כוחה המלומד רואה פגם בהצעה שרופאים בכירים במחלקה של ד"ר דורסט יבצעו את ההסתכלות.

7.       בהחלטתי הנ"ל בבש"א 2315/03, מיום 14.9.03, עמדתי במפורט על השיקולים עליהם בית המשפט צריך לעמוד כאשר מתבקש מינוי רפואי נוסף באותו תחום. מכיוון שכך, אין צורך לחזור כאן על הדברים בשנית והנאמר שם יפה אף לכאן. לגופם של דברים: לא מצאתי הצדקה לפסול את חוות-דעתו של ד"ר אהרונסון ולמנות מומחה רפואי אחר תחתיו. הבדיקה הפסיכיאטרית באשפוז, המהווה כאמור הסתכלות על דפוסי ההתנהגות של המבקש, אינה חייבת להתבצע דווקא על-ידי המומחה עצמו. לשם כך הוא יכול להיזקק (ברשות בית המשפט) לרופאים נוספים, בין אם באותו תחום ובין אם בתחומים אחרים. אלה הם פני הדברים כאשר הרופא הפסיכיאטר נדרש לחוות-דעתו של נוירו-פסיכולוג, ואלה הם פני הדברים כאשר לשם מתן חוות-דעתו או חוות-דעתו המשלימה, הוא נדרש לבדיקות או להערכות של בעלי מקצוע למיניהם. אין בידי לקבל כהכרחית את התוצאה הנובעת מעתירת המבקש, שלפיה בדיקת הסתכלות כאמור חייבת להתבצע אך ורק על-ידי המומחה עצמו, ועל-כן בנסיבות שבהן היא נדרשת ניתן למנות כמומחה רק את מי שמנהל או עובד במחלקה פסיכיאטרית בבית-חולים ומסוגל לקבל על עצמו מטלה זו. ודוק: הצורך בקיום הבדיקה הנ"ל כזו מתגלה ברוב המקרים בדיעבד, לאחרשמונה המומחה, כפי המצב בענייננו. לא נראה סביר בעיני, כי בכל המקרים הללו תידרש פסילתו בדיעבד של המומחה הפסיכיאטרי. מכל מקום, המבקש לא עתר לפנות בשאלות אל המומחה בסוגיה זו, כדי לוודא עד כמה ההתרשמות הבלתי אמצעית היא חיונית לצורך הסקת המסקנות הנדרשות לבחינת הקשר הסיבתי. מכיוון שכך, ניתן להסתפק בעמדת המומחה, כפי שבאה לידי ביטוי בהצעתו, לפיה אין מניעה כי חוות הדעת תושלם באמצעות בדיקת ההסתכלות שתבוצע במתכונת המפורטת על-ידו.

8.       שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לעצם ביצוע הבדיקה במחלקתה של ד"ר דורסט. אף שאינני רואה פגם בהצעה שלפיה ההסתכלות תבוצע במחלקה הנ"ל, הרי אם תעלה התנגדות של מי מהצדדים לכך, ניתן יהיה לקבלה ולו בשל מראית פני הדברים. למיטב הבנתי, הצדדים לא העלו בשלב זה התנגדות לעצם קיומה של הבדיקה, ולפיכך ניתן יהיה לקיימה כמותווה על-ידי ד"ר אהרונסון, זולת אם יוחלט אחרת על-ידי בית המשפט, לפי בקשה של מי מהצדדים.

9.       עוד לא מצאתי הצדקה להתיר בשלב הזה, לאחר שהסתיימו הראיות, הבאת ראיות נוספות, מבלי שניתנו נימוקים מספיקים מדוע נמנע המבקש להביא את הראיות המבוקשות בשלבים מוקדמים יותר של ההליך, שהרי ההשלכה לגבי מצבו הרפואי הקודם של המבקש עלתה כבר בחוות-דעתה של ד"ר דורסט. מכל מקום, מכיוון שהדיון בתיק זה טרם הסתיים, שמורה לבא-כוח המבקש האפשרות להגיש בקשה מפורטת יותר בנושא, שאז ייתכן שהעניין יישקל שנית.

10.     לנוכח האמור, הבקשה נדחית. התיק העיקרי נקבע לישיבה קצרה ליום 4.5.05 שעה 09:00, כדי לתאם את המשך מתכונת הטיפול בו.

ניתנה היום, י' בניסן תשס"ה (19 באפריל 2005).

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו אל באי-כוח הצדדים.

                                                                                מ' גל, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: